#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. 1 האוכל גיד הנשה של נבלה ושל עולה ושור הנסקל כמה אמר רב יהודה אמר רב שלוקה ומדוע?	"נבלה - לר&quot;מ לוקה שתים דסבר איסור חל על איסור באיסור כולל, וחכמים היינו ריה&quot;ג שסבר {בטמא שאכל קודש טמא} אין איסור חל על איסור באיסור כולל, אין מחייבים משום נבלה (כמ&quot;ד יש בגידים בנותן טעם).<p dir=""rtl"">עולה ושור הנסקל - כיון שאסורים בהנאה מודים חכמים לר&quot;מ שחייב שתים, דהוי איסור כולל באיסור חמור (מוסיף) ובזה לא מצאנו דריה&quot;ג חולק.</p>"	חולין קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. טמא שאכל קודש טמא האם חייב ומדוע?	"בנטמא הגוף ואח&quot;כ הבשר - לכו&quot;ע חייב שאיסור כרת קדם.<p dir=""rtl"">נטמא הבשר ואח&quot;כ הגוף - רבנן חייבו דאיסור כולל {שאר חתיכות} חל על איסור, וריה&quot;ג פטר שאין איסור חל על איסור באיסור כולל, ואין לדון כאן משום איסור חמור שחייבים עליו כרת דיתכן שטומאת בשר חמורה יותר שאין לה טהרה במקוה.</p>"	חולין קא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא: 1 שבת ויוה&quot;כ האם חייב אחת או שנים ומדוע, ומה הדין בשגג באחד מהם והזיד באחד מהם?	"{אחר שהפכו את השיטות} לר&quot;ע חייב על כל אחד בפני עצמו דכתיב &quot;שבת היא&quot; &quot;יום הכיפורים הוא&quot; לחייב על כל אחד. ריה&quot;ג אומר אינו חייב אלא אחת דסבר אין איסור חל על איסור אפ' באיסור כולל וה&quot;ה לאיסור בת אחת [כדעת ר' יוסי בר' חנינא (מיהו ביבמות איכא בזה פלוגתא &lt;רש&quot;י&gt;).<p dir=""rtl"">שגג באחד מהם והזיד באחד מהם חייב לכו&quot;ע ששניהם באו יחד (ואף לריה&quot;ג שרק אחד חל אבל זה איזה אחד מביניהם) [ומה ששלחו שאינו חייב על יוה&quot;כ היה בשעת השמד ששלחו שיוה&quot;כ בשבת].</p>"	חולין קא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא: 2 ממתי נאסר גיד הנשה?	"חכמים אמרו ממתן תורה נאסר דכתיב &quot;על כל לא יאכלו בני ישראל&quot; ובהאי שעתא לא נקראו בני ישראל [ואף שנקראו בני ישראל קודם מתן תורה &quot;וישאו בני ישראל את יעקב אביהם&quot; תורה לא נתנה פעמים פעמים]<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר משעת מעשה נאסר כדכתיב בהאי פרשה על כן לא יאכלו וכו'.</p>"	חולין קא:		
